האיר = מְנְהְרֶה

קטגוריה: שונות

חלק דיבר: פ | ניב: אורמיה / נאר'אדא

הטיות, מינים וזמנים -


הערות, תוספות ודוגמאות (למילה זו בלבד!)

   +  לחצו להוסיף הערתכם

ההודעות, מהחדשה לישנה:

* 13.12.2012  טוני אלקנה דאכרה-ברץ barattony [at] yahoo [dot] fr כתב/ה: ץ



.I.האיר.לשן דדן.ג.4 חנוכה.11.12.12.ש16.30.בכר.אוני. מְנְהְרֶה...קשר לרומנית נר LUMANARE קשר לצרפתית LUMIERE אור קשר לטינית LUX-CIS קשר איטלקית LUCE
2.פורטוגז. LUMINAR מואר,בהיר,מלא אור.3. LUMINARIA מנורה,עששית,אור עתיק עם שמן...כמו במקרא.פורט.505.3. LUMINA-RE להאיר רומנית.= ILLUMINARE איטלקית.להראות,להדריך,ללמד...להראות את האור...בקצה ה "מנהרה"...הכל קשור לעברית...דרך...לישן דידן...אי שם בארץ...לא כל כך ידועה.4.ספרד172 ILUMINAR להאיר..כמו איטל.רומנ.צרפת.להסביר,להבהיר,להעיר תשומת לב...לעשות...אור. LUMBRE ספרד עברית..
מבאר,מבהיר,מסביר....למבאר...התהילה....שעושה אור LUMBRE AURA =כתר של אור.תהילה .II. מְנְהְרֶה (לשן דדן) +ל = ל מְנְהְרֶה =להאיר...= מילות שפות לטיניות ILUMINAR ... ILLUMINARE לטינית. 3.ציון חשוב:LUMÂNARE =נר,אור רומני...שמאיר ILUMINARאירופי =
למְנְהְרֶ...ארמי...אם זה קיים כך?!.
III.ארמי בבל 247.295.1.נהר NEAR האיר .נהרה NEARA איוב ג:ד. נאורא =אור עברי בבל.מנרתא
MENARETA MENARTA מנורה,קשר מנורת בסמיכות..ציון: ל+ מנרתא =רומנית LUMÂNAREA TA
האור שלך,הנר.מושג כנסיתי....האור המורא,מאיר,מדריך.בטוי ספרותי מאוד יפה,פיוטי.
2.ל+ מנורה =רומנית LUMÂNAREA .שאלה:אינכם חושבים...שמשהו אכן מוזר...כאן?!
LUMÂNAREA TA = LUMA ANER TA = את-ה הנר LUM =אור,זהר,שמש,כוכבים איטלקית,לטינית...LUME...עולם רומני.שבוש רומנית ULEM...OILÂM עולם, עלמא ארמית .ערבית 597 ALAM' حالم.ציונים: לא האיסלם,לא אירופה הנוצרית...עבר לא עשו עולם מואר,נאור,דמוקרטי שנעים לחיות בו.והיום??!! עדיף לא להתעצבן.!!!
3. נאורא =אור =איש נאור עברי...רומנית OM DE ONOARE .HONORABLE MAN איש הגון,כבוד.
4.נהר כשורש מלון כונכורד.תנך.745 זרח,עשה אור קשר לערבית-Y SARQ-A ערבי191. ראה מלון ARB.ETYMOLO.DICT.
Sharq : east [sharaqa] Aze serq, Per sharq, Tur sark borrowed from Ar
Sharqi : eastern [sharaqa] Hin sharki, Per sharqi, Tur sarki borrowed from Ar. A.ED.COPY.TONY.WND.12.09.12 18.20.BCR.UNI.1. SARQ ARB.191. شرف EASTف ر ش SRQ COREL EBR MIZRAH-I . MZRH WRT. מזרח-י EAST-ERN
NOTES:SARQ COREL. EXACTLY TO ZARAH ZRH זרח THE SUN RISED.2.SO SARQ ARB+M .MSRQ.= MZRH.2.RISE SUN SURUQ. شروفEBR.ZVRH זורח ZOREH.THE SUN RISE. ش = Ş ;و =ו= V = U.O ر=ר ; ف=Q = C = H = ח = כ.ק
Sharq או SARQ קשר לרומנית...RASARESC הכוכבים...זורחים.גם RISE אנגלי קשור לעברית.
IV.נהירו.נהרה ארמית צורות שונות של אור,זריחה,עשית אור וכו" קשר ל נהרא די נור=נהר האש=שביל החלב=עולם כוכבים,גאלאקסיה...למעשה....ים של פלסמה...אש,שמשות בהתהוות קוסמית.מיון:יש לי שיר ארמי-עברי על זה.קשה לשבץ ללא עצוב גרפי.
V.הקשר האירופי:

. Illuminate (v.) ONLN.ENG.ETM.DCT. COPY.TONY.WND.12.12.12 16.20.UNI.BCR.c.1500, "to light up, shine on," a back formation from illumination, or else from L. illuminatus, pp. of illuminare (see illumination). Earlier was enlumyen (late 14c.) "decorate written material with gold, silver, bright colors," from O.Fr. enluminer, from L.L. inluminare; also illumine (late 14c.). Related: Illuminated; illuminating.
Limn (v.) early 15c., "to illuminate" (manuscripts), altered from M.E. luminen, "to illuminate manuscripts" (late 14c.), from O.Fr. luminer "light up, illuminate," from L. luminare "illuminate, burnish," from lumen (gen. luminis) "radiant energy, light," related to lucere "to shine" (see light (n.)). Sense of "portray, depict" first recorded 1590s. Related: Limned.
Lighten (v.2) "shed light upon, illuminate, brighten," early 14c., verb from light (n.) -en (1). Meaning "to grow brighter" is late 14c. Of faces, expressions, etc., from 1795.
Light (v.2) "to illuminate, fill with brightness," O.E. lyhtan, common Germanic (cf. O.S. liohtian, O.H.G. liuhtan, Ger. leuchten, Goth. liuhtjan "to light"), from source of from light (n.). Related: Lighted; lighting.

Lumînáre (lumânắri), s.f. DER.DEX.ONLN.COPY.TONY.MRC.12.12.12 16.20.UNI.BCR.ZAPADA.0 GRADE.URAT.FRIG.5 HANUCA.EBRC – 1. Lumină. – 2. Făclie, faclă. – Var. mr. luminare, megl. luminare, megl. luminari. Lat. lumĭnare (Pușcariu 992; Candrea-Dens., 1015; REW 5162); ar putea fi și un der. intern, din lumina. – Der. lumînărar, s.m. (fabricant de lumînări); lumînărărie, s.f. (magazin de lumînări); lumînărică, s.f. (lumînare; un joc de copii; plantă, Verbascum thapsus). Cf. lume, lumină.
LUMÂNÁRE, lumânări, s. f.DEX.ONLN. 1. Obiect de luminat în formă de cilindru subțire, făcut din ceară sau din altă materie grasă solidificată, având la mijloc un fitil de material textil, care, aprins, arde cu flacără, producând lumină. ◊ Loc. adv. și adj. (Drept) ca lumânarea = foarte drept. La lumânare = la lumina lumânării. ◊ Expr. A căuta (pe cineva sau ceva) cu lumânarea = a căuta (pe cineva sau ceva) cu multă stăruință. A ține (cuiva) lumânarea = a veghea pe cineva în momentul morții (ținându-i lumânarea aprinsă). 2. (Înv.) Unitate de măsură convențională pentru intensitatea luminii, aproximativ egala cu o candelă. 3. Plantă erbacee cu flori gălbui, dispuse într-un spic lung (Verbascum phlomoides). – Lat. luminaria. DEX '98 (1998) ana_zecheru LUMÂNÁRE s. 1. (pop.) lumină, (reg.) vedere. (O ~ aprinsă.) 2. v. lumânărică. Sinonime (2002) siveco LUMÂNÁRE s. v. brusture, lipan, prăjină. Sursa: Sinonime (2002) Adăugată de siveco LUMÂNÁRE ~ări f. Obiect de formă cilindrică, făcut din ceară sau parafină, având un fitil în interior, care, fiind aprins, produce lumină. ◊ (Drept) ca ~area ideal de drept. La ~ la lumina lumânării. 2) Plantă erbacee înaltă, cu flori de culoare galbenă-deschisă, dispuse într-un spic lung. /<lat. luminaria NODEX (2002) siveco lumânáre s. f., g.-d. art. lumânării; pl. lumânări Ortografic (2002) siveco STINGĂTOARE DE LUMÂNĂRI s. v. mucarniță. Sinonime (2002) siveco lumînáre (lumînắri), s. f. – 1. Lumină. – 2. Făclie, faclă. – Var. mr. luminare, megl. luminare, megl. luminari. Lat. lumĭnare (Pușcariu 992; Candrea-Dens., 1015; REW 5162); ar putea fi și un der. intern, din lumina. – Der. lumînărar, s. m. (fabricant de lumînări); lumînărărie, s. f. (magazin de lumînări); lumînărică, s. f. (lumînare; un joc de copii; plantă, Verbascum thapsus). Cf. lume, lumină. DER (1958-1966) blaurb lumînáre f., pl. ărĭ (lat. luminare, pl. -aria, fr. lumière, vsp. lumnera). Vălătuc de ceară, de seŭ, de stearină, de parafină ș. a. cu un fitil în mijloc, care, cînd îl aprinzĭ, arde și luminează. Pe la aprinsu lumînărilor, pe înserate, pe înoptate. Drept ca lumînarea, foarte drept, în pozițiune verticală. A ținea cuĭva lumînarea, a fi pe lîngă el cînd e aproape să moară (după obiceĭu de a aprinde mortuluĭ o lumînare). Prov. După sfînt, și lumînarea (saŭ tămîĭa), după persoană, așa și considerațiunea arătată eĭ. V. fachie, masala, lampă.Scriban (1939) LauraGellner lumânare, lumânări s. f. minge șutată cu stângăcie, pe verticală, de un jucător de fotbal. Argou (2007) blaurb a o căuta cu lumânarea expr. 1. a se comporta imprudent; a se expune accidentărilor. 2. a căuta cearta cu orice preț. 3. (d. copii) a se purta astfel încât să atragă asupra sa o pedeapsă. Argou (2007) blaurb a se prăji la lumânare expr. (adol., stud.) a muri. Argou (2007) blaurb a ține lumânarea expr. (pop.) a privi un cuplu care face dragoste. Argou (2007) blaurb
ILLUMINARE.DIZIONAR.ETIMOLO.ITAL.ONLN.COPY.TONY.GD.13.12.12.17.30.6 HANUCA.BCR.UNI.ILLUM.IDEM LATIN.IN+LUMINARE DA LUMEN,LUME (LUCE.MONDO ROMENO.TONY). DAR LUME O SPLENDORE; METATF.SVELARE,RISCHIARE,ILLUSTRARE.COREL.FAMIGLIA ILLUDERE,ILLUSIONE,ILLUSO,ILLUSORIO.V.ILLUSION. (COREL.EBR.AŞLAIA. ) 2. LUMINARE ITAL.PROPR. COSA CHE DIFFONDE LUME,DA LUMEN LIME. a.LUME,SPLENDORE (COREL.ZOARIM,N EBR.) STELLE,SOLE: FIGUR.UOMO DI MERITO TRANSCENDENTE E DI CHIARISSIMA FAMA(CFR.LUMINARA) 3.LUMINARA,LUMINARIA DAL LAT.LUMINARIA PLR.DI LUMINAR O LUMINARE COSA CHI DIFFONDE LUME ED ANCHE FINESTRA {ONDE PURE IL RUMENO LUMINARE LUME,PORT.LUMINAR GROSSO LUME,E SP. LUMNERA FINESTRA SOPRA LA PORTA.} DA LUMEN LUME. QUANTITA DI LUMI ALLE SI: FESTA DI LUMI…SENSA EXPLICAZIONE!!TONY. …HANUCA EBRAICO!!!
4. LUME=LUMS PROV.=LUMIERE FRNC.LUMINARIA LAT.INVENTATO.=LLUM CATALON.=LUMBRE SPN.=LUME PORT.LUMEN LATIN. PER LUC-MEN {CHE CFR. COL.GOTICO LAUH-MUNI LAMPO} DA LUC-EO RISPLENDO.} b.LUME E D’ILLUMINARE.
5.LUMIRA ITAL. LUMIERE FR. LUME GRANDE…LUMINA ROMN.TONY. R=r=n=N NOTAS: R.N EBR.ARB.DEFORMATTO,CAPOVOLGERE.REVERSED.RENVERSE.ENG.FR.
סיכום המאמר: 1.קראתי עשרות דפים...בשום מקום אין ...קשר...זכר...תזכרת של קשר בין ארמית עברית לשפות אירופה.2.אם המילים הארמיות-עבריות נלקחו מלטינית אזי אלה שפות ...בהשפעה אינדו אורופיות.אם אירופה הנוצרית העתיקה מהעברית-ארמית...אזי יש לנובעיה של זכות יוצרים...אירופה משתמשת במינוח עברי-ארמי...ולא מודע בעובדה המדהימה הזאת. כל מושגי ההשכלה האירופיות...עשית העור,לברר דברים,להסבירם לציבור הרחב...לקוחים,מבוססים על...עשה אור,הראה,תבהיר,תברר.ראה דילמא DILEMA
3.ציון קאטאלני,ספרד.מלון קטל.812
LLUMENER.ESTRI QUE SERVEIX PER A FER LLUM. כוכבים שמאירים. מאור שמימי.ראה בראשית.
LLUMS QUE ES POSEN A LES FINESTRES,ALS BALCONS,ETC…EN SENYAL DE FESTA LLUMINARIA
אורות ששמים בחלונות,במרפסות כסימן,ציון...של חג-יגה...דומה לחנוכה....מוזר במקצת!!!
מסקנות:אין לי.אני די שמח...שמצאתי בימי חנוכה קשרים ארמים עברים עתיקי יומין באירופה הנוצרית.שיהיה לכל עם ישראל רק חגי אור תחת שמי התכחלת של המדיטרנה הים הגדול של התורה.יום ד 12.12.12 24H
מידע

התווסף על ידי גבריאל באגר
בתאריך 23/03/2010

מידע הערך "האיר" בויקימילון